<h1>סמ"ג עשין סימן קל"ד</h1>
<h2>דף נב:</h2>
תניא בפרק שני דקידושין מי שתרם שלא ברשות ובא בעל הבית ואמר לו כלך אצל יפות אם היו שם פירות יפות יותר ממה שתרם תרומתו תרומה ואם לא היו שם פירות יפות יותר ממה שתרם אין תרומתו תרומה שלא אמר כך אלא דרך קטטה ואם בא בעל הבית והוסיף בין יש לו יפות בין אין לו יפות תרומתו תרומה (ע"פ רמב"ם תרומות פ"ד ה"ג ע"ש).
<h2>דף נט.</h2>
האומר לשותפו או לשלוחו לתרום והלכו לתרום וביטל שליחותם קודם שיתרמו, אם לא שינה השליח תרומתו תרומה ואם שינה כגון שאמר לו תרום מן הצפון ותרם מן הדרום הואיל וביטל שליחותו מקודם אינה תרומה (רמב"ם תרומות פ"ד ה"ט ע"ש ובראב"ד). תניא בתוספתא דתרומות (פ"א הל' ח' י"ב ע"ש), אריס שתרם ובא בעל הבית ועיכב, אם עד שלא תרם עיכב אין תרומתו תרומה ואם משתרם עיכב תרומתו תרומה, והאפוטרופין תורמין נכסים של יתומים (לשון רמב"ם שם ה"י ע"ש בכס"מ) להאכיל אבל לא להניח (גיטין נ"ב א'). עוד תניא בתוספתא (שם הל' ו'—ז') הגנב והגזלן והאונס תרומתן תרומה ואם היו הבעלים רודפין אין תרומתן תרומה, הבן והשכיר והעבד והאשה תורמין תרומה על מה שהם אוכלים אבל לא יתרומו על הכל שאין אדם תורם דבר שאינו שלו, הבן כשאוכל עם אביו והאשה בעיסתה תורמין מפני שהם תורמין ברשות, והפועלים אין להם רשות לתרום אלא מדעת בעל הבית (רמב"ם שם הל' י"א—י"ג).
<h2>דף עט.</h2>
תניא בפרק המוכר פירות (ב"ב צ"ו א') ובקידושין בפרק בתרא (ע"ט א') הבודק את החבית והניחה להפריש תרומה על אחרים עד שתעשה כולה תרומה ויתננה לכהן ולאחר זמן בדקה ומצאה חומץ, מעת שבדקה תחילה עד שלשה ימים ודאי יין וכל יין שחשב באותן הימים שתרומת שלו בחבית הרי הוא מתוקן, מכאן ואילך ספק וצריך להפריש תרומה שניה (לשון רמב"ם תרומות פ"ה הכ"ד) כך מפרש שם רבי יוחנן. ורבי יהושע בן לוי אמר כל שלשה ימים קודם בדיקה אחרונה ודאי חומץ משם למפרע ספק והיא תרומה ויחזור ויתרום, ורבינו יעקב (חולין צ"ז א' תד"ה אמר) תופס עיקר כרבי יהושע בן לוי בכל מקום. ורבינו יצחק ורבינו שמואל פוסקים כאן כרבי יוחנן הלכה למעשה דהא דרומאי משמיה דרבי יהושע בן לוי סוברים כרבי יוחנן וכן רבא בפרק בתרא דע"ז (ס"ו ב') [אמר דריחיה חלא וטעמיה חמרא חמרא] ובפרק המוכר פירות (צ"ו א') משמע שסובר רבי יוחנן ריחיה חלא וטעמיה חמרא חמרא (תד"ה דרומאי), ומברכים עליו בורא פרי הגפן. בסוף פרק שלישי דגיטין (ל"א א') אמר, בשלשה פרקים צריך לבדוק את היין שהניחו להפריש עליו שמא החמיץ, ואלו הם, בקידום של מוצאי החג, ובהוצאת סמדר, ובשעת כניסת מים לבוסר, פירוש (תד"ה ובשעת) שהבוסר יש בתוכו לחלוחית ותנן נמי במסכת שביעית (פ"ד מ"ח) הבוסר משהביא מים אוכל בו פתו בשדה, ויין מגתו מפרישין עליו בחזקת שהוא יין ארבעים יום (ע"פ רמב"ם שם הכ"ה).
